החלטה בתיק בש"פ 6359/03

           בפני בקשה להארכת מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים לפי סעיף 62 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996 (להלן: חוק המעצרים), החל מיום 20.7.03. 

           ביום 21.7.02 הוגש כנגד המשיב כתב אישום לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, בו הואשם בעבירות של ניסיון לשידול לרצח, נשיאת נשק ונשיאת תחמושת. ביום 25.10.02 תוקן כתב האישום והוסף אישום שני, בו הואשם המשיב בעבירות נוספות של קשירת קשר לביצוע פשע, הדחה בעדות ושיבוש הליכי משפט. 

           בד בבד עם הגשת כתב האישום, הגישה המבקשת בקשה לעצור את המשיב עד תום ההליכים נגדו. ביום 12.9.03 הורה בית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו והחלטה זו אושרה בערר שהוגש לבית משפט זה.

           משעברו תשעה חודשים והמשיב במעצר, הגישה המבקשת, ביום 9.4.03 בקשה להארכת מעצרו בתשעים ימים נוספים. ביום 9.5.03 נעתר בית משפט זה (כב' השופט מ' חשין) לבקשה והורה, כי מעצרו של המשיב יוארך בתשעים ימים שמניינם יתחיל ביום 21.4.03 או עד למתן פסק הדין בבית המשפט המחוזי, לפי המוקדם, בקובעו, כי הסיכון הרב הנשקף מהמשיב לא פחת מאז הגשת כתב האישום וכך הוא אף באשר לחשש מפני שיבוש הליכי המשפט.    

           עתה ומשנסתיימו להם תשעים הימים הנ"ל, ומשלא נסתיים המשפט, שבה המבקשת ועותרת להאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים נוספים. על-פי האמור בבקשה, פרשת התביעה הסתיימה ביום 2.6.03 ובאותו מועד החלה פרשת ההגנה ונשמעה עדותו של המשיב. בשלב זה, התיק קבוע להמשך שמיעה ליום 18.7.03 וכן לגמר פרשת ההגנה ליום 21.7.03.

           לטענת בא-כוח המבקשת, נוכח המסוכנות הרבה הנשקפת מן המשיב עקב המעשים החמורים המיוחסים לו ונוכח עברו הפלילי העשיר, אין מנוס מהארכת מעצרו.

           מנגד, טוען בא-כוח המשיב, כי ככל הנראה, פרשת ההגנה לא תסתיים עד התאריכים שנקבעו על-ידי בית המשפט המחוזי. כמו-כן מוסיף וטוען בא-כוח המשיב, כי ניתן להסתפק בחלופת מעצר, אשר תבטיח את שלום הציבור, זאת במיוחד לאור בעיותיו הרפואיות של מרשו.    

           לעניין הארכת מעצר לאחר תום תשעה חודשים לפי סעיף 62 לחוק המעצרים, קבע בית משפט זה, כי "חזקה עלינו מצוות המחוקק שבסעיף 61 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו-1996, כי נאשם שהיה נתון במעצר תשעה חודשים ומשפטו לא נגמר בהכרעת דין ישוחרר מן המעצר, אלא אם קיימות נסיבות מיוחדות המצדיקות את הארכת המעצר" (ראו בש"פ 9921/02 מדינת ישראל נ' סבג, תק-על 2002(4) 48; בש"פ 7833/99 מדינת ישראל נ' אלפקיר, תק-על 99(3) 585; בש"פ 5068/02 מדינת ישראל נ' כילאני, תק-על 2002(2) 2746; בש"פ 9944/02 מדינת ישראל נ' דאעס, תק-על 2003(1) 20).

           הסמכות להארכת מעצר בתשעים יום, בכל פעם, ניתנה לשופט בית המשפט העליון לצורך הפעלתה במקרים חריגים ויוצאי-דופן, כאמור לעיל, ואולם יש ומידת המסוכנות היא כה גבוהה עד שאין מנוס אלא להיעתר לבקשה. במקרה שבפנינו, שוכנעתי, כי לאור חומרתן היתרה של העבירות המיוחסות למשיב, המעידות על מסוכנותו הרבה, ולאור עברו הפלילי העשיר ואף לאור השלב המתקדם של הדיון בתיק - המשיב נמנה עם אותם מקרים המצדיקים הארכת מעצר.

           אכן, משפטו של המשיב מתמשך יתר על המידה, אולם עתה נראה, כי סיומו של המשפט אינו רחוק וכי יש יסוד לתקווה שיסתיים בתקופת ההארכה המבוקשת.

           בנסיבות אלו, המבקשת תגיש בקשה לבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, כי יעשה את כל הניתן ויעבה את לוח הישיבות המיועדות לשמיעת עניינו של המשיב באופן כזה, שתשעים הימים הבאים ינוצלו כראוי לסיומו של המשפט.

           לפיכך, אני מאריך את מעצרו של המשיב בתשעים ימים, החל מיום 20.7.03 או עד למתן פסק הדין בת.פ. 1140/02 בבית המשפט המחוזי בתל-אביב-יפו, לפי המוקדם מבין המועדים.

           ניתנה היום, כ"ג בתמוז תשס"ג (23.7.03).

                                                                                                     ש ו פ ט

העותק כפוף לשינויי עריכה וניסוח.    התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: